ניהול סיכונים נחשב כתחום חדש יחסית בעולם העסקים, בשנים הראשונות התייחסו לתחום בסקפטיות מסוימת, בעיקר בשל חוסר ההבנה של מהות התחום ועד כמה הוא יכו להוות בעל משקל קריטי בבריאות הכלכלית והחוסן של מפעל או ארגון גדול.
לא מעט מהקרים עלתה השאלה, למה זה נחוץ לנו? שכן כל ארגון סבור שמנהליו/עובדיו והציוד מנוהלים ומתנהלים בצורה תקינה ויעילה. לצערי ברוב המקרים בארגונים אלו מתגלים הכשלים הגדולים ביותר. כאלו שלעיתים קרובות פוגעים במחזור ההכנסות ובשורת הרווח.
אפשר לתת מגוון רחב של דוגמאות אך אבחר את ה"קלות" והברורות, נתחיל מפקידת בנק לשעבר בשם אתי אלון, זוכרים את הפקידה שהפילה בנק שלם לפשיטת רגל, היום זה נשמע לכם מטורף וחסר הגיון וכך גם חשבו אז קברניטי הבנק ומנהליו שכשלו לחלוטין בפקוח על העובדים ובכך שעבדו בשיטות דיווח מיושנות וחסרות ערך ממשי. או מקרים אחרים כגון, מפעל המייצר חלקי חילוף למכונות מסוימות קיבל הזמנה גדולה לייצור עשרות ומאות אלפי פריטים, איש המכירות סגר עסקה נפלאה אך בפועל המכונה שאמורה לייצר את כל החלקים אינה עובדת באופן תקין מזה זמן מה אך משום מה המידע לא עבר בשרשרת הניהול ולכן אנשי המכירות המשיכו למכור במרץ. כרגע הבעיה מונחת לפתחה של ההנהלה שכן ייתכן ויהיו לכך משמעויות כלפי העסקה או / ו רווחיותה.
במקרה נוסף בתאגיד בעל מאות עובדים התגלו חוסרים מעת לעת במחסני החברה, החוסרים היו בכמויות קטנות מכל משלוח ולכן הדבר חמק מעינו של המחסנאי ואחראי הלוגיסטיקה בחברה, כך במשך כשנתיים ימים עד שהחוסר התגלה בביקורת מקרית לחלוטין של חברת האם, המספקת את חומרי הגלם למפעל. וגם כאן נדרשה עבודת נמלים מאומצת מאד ובמשאב זמן עצום על מנת לאתר את כל החוסרים שנים אחורה ולהבין כמה באמת נגנב ועל ידי מי.
מקרים אלו ורבים אחרים יכולים היה להימנע אילולא חברות אלו היו מבצעות "סקר ניהול סיכונים" על מנת לקבל תמונת מצב כללית על האופרציה, החל משלב הייצור/רכש וכלה במכירת המוצרים ללקוח הסופי, יהיה אשר יהיה.
ניהול סיכונים למעשה מכסה מנעד רחב וכולל של כל עבודת המפעל/תאגיד, ובנוי לתת מענה ולאתר כשלים הן בשיטות הניהול/אדמיניסטרציה וכלה בשלב הייצור והכספים. לרבות ובפרט בחינת כח האדם, השבחת תהליכים, קיצור זמני אספקה, הגברת קצב ייצור, וייעול רוחבי והוליסטי של כל שכבות הארגון על מנת למקסם ולייעל את העבודה ומכאן גם את שביעות רצון הלקוחות.
לאיזה סוג חברות מומלץ לנהל סיכונים:
- תאגידים וחברות המעסיקות מעל 200 עובדים.
- מפעלים ויצרנים למינהם המנהלים קשרים מול קבלני משנה/חוץ.
- חברות היי טק ותעשיות עתירות ידע.
- חברות תשתיות, אספקה ולוגיסטיקה המנהלות מערך רחב ומגוון.
- חברות ממשלתיות וגופי ציבור אחרים.
- חברות בינלאומיות המנהלות סחר ענף עם מספר מדינות וספקים בעולם.
מה ניהול סיכונים יכול לתרום בטווח הקצר והארוך:
- בטווח הקצר: מציאת פתרון מהיר ויעיל לבעיה בוערת, סגירת פרצות קיימות במערך החברה על מנת להשיבה במהירות לפעילות מלאה, איתור מדויק של הכשל בין אם מדובר בכשל מכני או כזה שנגרם על ידי עובד.
- בטווח הארוך: ייעול כלל מערך החברה מרמת ההנהלה ועד רמת העובד הזוטר, הקניית שיטות פעולה והמלצות ליישום משולב לפרק זמן קצוב, חסכון בעלויות חומרי גלם/שכר/תפעול שוטף, מקסום יכולות המפעל/תאגיד על בסיס כח האדם והתשתית הקיימת. הגברת אמון הלקוחות, השבחת מוניטין החברה והגדלת מעגל הלקוחות. בדיקת חוזים עתידיים ועוד.
- ניהול סיכונים מאפשר גילוי מוקדם של כשלים בכל המערך הארגוני ולמנוע אותם טרם קרו, או מיד עם היוודע הכשל להקטין משמעותית את הנזק הפוטנציאלי.
לכמה זמן מפעל / תאגיד נדרש לניהול סיכונים?
ניהול סיכונים אינו פרויקט חד פעמי אלא חובה שיוטמע בארגון באופן קבוע ומובנה, שכן האתגרים הרבים והמשתנים הצצים מדי יום מחייבים פתרון ומענה גמיש ויעיל ובעיקר מהיר! זאת על מנת למנוע נזק מיידי / עתידי מתמשך ולצמצם את הנזק למוניטין שכן בעולם דיגיטלי בו כל אדם הנו תחנת שידור עצמאית דברים יכולים להתגלגל מהר מאד לכדי משבר שיווקי / תדמיתי. זאת מבלי שהאירוע בכלל קשור לכך. אך הפוטנציאל לנזק עצום כואב ומהיר. לכן אין מדובר בפלסטר זמני או פתרון לבעיה נקודתית, אלא תפיסה ארגונית מובנית המקבלת את השינוי ומאמצת דרכי פעולה אשר מתווים על ידי המלצות המומחה לניהול סיכונים.
