בוב קרנדל בכיר בחברת התעופה אמריקן איירליינס חישב ומצא כי הסרת זית אחד מהסלט המוגש בטיסות תחסוך לחברה 40,000 דולר בשנה.
חברות תעופה אחרות לא נשארו אדישות, וכך נעלמו העיטורים לכוסות המשקה – חיסכון של 50,000 דולר בשנה ליונייטד; תות אחד פחות בסלט – חיסכון של 210,000 דולר בשנה לדלתא; ושקיות הבייגלה הקטנות אינן מוגשות יותר – 2.5 מיליון דולר חיסכון שנתי לקונטיננטל.
אבל הצורך הגובר והולך של עסקים להתייעל לא צריך תמיד לבוא על חשבון השירות, לא חייב להוביל לקיצוצים חלילה, וגם אין הכרח שיגיע אך ורק מהגברת המכירות או שינוי התמחור. בחינה מעמיקה של התהליכים העסקיים של חברות, זיהוי נקודות תורפה, חשיפת נזקים כלכליים סמויים ומהלכים אקטיביים לתיקון המצב יכולים להחזיר לקופתן סכומי כסף לא מבוטלים.
נזקים כלכליים מתרחשים בכל ארגון במשק הישראלי והעולמי – מחברות שירותים קטנות, דרך חברות פיננסים וכספים ועד תאגידי ענק. במקום בו מרוויחים כסף גם מאבדים כסף, ולרוב ככל שהארגון גדול ומורכב יותר, עם מערך כספים ובקרה – דווקא האבדן העסקי גדול וכואב יותר. זה לא חייב להיות כסף ממש – גם זליגת מידע, חומר גלם, קניין רוחני וסודות מסחריים הם אבדן קשה.
לעיתים מדובר בפעילות פלילית של ממש כמו גניבה, מעילה או מתן שוחד; לעיתים תפעול לקוי או חוסר בקרה בתהליכים מובילים לבזבוז משאבים או פחת; ולעיתים מדובר רק בקיבעון מחשבתי. ומה שנכון ברוב המקרים הוא גם הרצון של חברות להסתיר את הגילוי, לרוב המאוחר מדי, מפאת החשש לפגיעה במוניטין.
כך למשל, חברה הופתעה לגלות נזקים שלא הייתה מודעת אליהם שהיו מוטמעים בתהליכי עבודה שהתקבעו, בחישובי עלות מצרכים שגוי ובתהליכים לא יעילים בארגון. התברר שתהליכי עבודה בה נקטו מנהלים ועובדים במשך שנים גרמה להפסדים כבדים, בעוד שבאתר אחר של החברה תהליכים דומים שנוהלו באופן שונה לא רק שלא היו הפסדיים אלא אפילו חסכו כסף. "חוק הברזל" במקרה הזה – כביטוי לאופן בו עובדים מכנים תהליכים ושיטות שנקבעו לפני שנים – היה עקב אכילס של החברה. בחברה זו ניצלו אותם גורמים את "חוק הברזל" לגריפת כספים לכיסם.
במקרים אחרים מדובר בהתרשלות של ממש, לדוגמה ניהול מלאים באופן לא מסודר שמביא לצורך "לאזן את המלאי" בכל תקופה – מהלך שיוצר פערים כספיים משמעותיים בדו"חות הרבעוניים ללא יכולת לזהות את מקורם. או למשל הטלת עומסים כבדים על העובדים, על מנת לחסוך בכסף, מובילים ללחץ, ל"עיגולי פינות", לחוסר יעילות ואפילו לתסכול – שממנו הדרך למעילה או עבירה על החוקים קצרה. באותה חברה נבחן תהליך ביצוע ספקים בה החברה חוייבה בחשבוניות על עבודות שלא בוצעו בפועל, כאמור גם אם קיימת בקרה בחברה אחר החשבוניות, חתימות , אין הדבר מחייב שהעבודה בפועל בוצעה, כך נמצא כי החברה שילמה על פעילות שלא הייתה,
בחברה אחרת, לא היה גורם מוסמך לביצוע עבודות תחזוקה ואלה בוצעו באופן לא מקצועי. התוצאה הייתה השבתה חוזרת ונשנית של הציוד, הפסקת העבודה והפסדים קשים. במקרה הזה נכנס שחקן משמעותי נוסף לתמונה – אגו – משום שהמנכ"ל היה זה שהתעקש "לחסוך" ולא לדאוג לנושא פעם אחת כמו שצריך: לגייס עובד תחזוקה מוסמך שעלות העסקתו הייתה רבע מהעלות של הנזקים הכספיים שבהשבתת הציוד.
האגו הוא שחקן חשוב במגרש האבדן העסקי. בעלים של חברה, שבנה אותה בעמל רב במו ידיו בדרך כלל "יודע הכל" – או לפחות מאמין כך בכל ליבו, ביום בהיר אחד הוא מקבל מסר חד וכואב – ועוד מפי גורם חיצוני, "אורח לרגע". אלא שמנהלים לא תמיד מבינים שהנזקים הכספיים של אבדן עסקי הם רק ההתחלה, כי כיום, בעידן בו המידע חשוף – והרשתות החברתיות הם כר פורה לשיימינג עסקי – תהליכים לקויים חושפים את החברה גם לתביעות משפטיות או אכיפה רגולטורית. ויתרה מזאת: הם פוגעים ב-DNA של החברה, ציפור נפשו של הבעלים או המנכ"ל, וההשקעה בתיקון הנזקים עלולה לעלות לאין שיעור על מניעתם.
המאמר נכתב על ידי שמעון כהנא מנכ"ל חברת בי.אל.פי ייעוץ עסקי בע"מ – מאי 2018
